民數記 第 17 章｜4 種原文並排

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν

Et locutus est Dominus ad Moysen, dicens :

ወይቤሎሙ ፡ እግዚአብሔር ፡ ለሙሴ ፡ ወለእልዓዛር ፡ ወልደ ፡ አሮን ፡ ካህን ፤

אֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־הָאֵ֖שׁ זְרֵה־הָ֑לְאָה כִּ֖י קָדֵֽשׁוּ׃

καὶ πρὸς Ελεαζαρ τὸν υἱὸν Ααρων τὸν ἱερέα ἀνέλεσθε τὰ πυρεῖα τὰ χαλκᾶ ἐκ μέσου τῶν κατακεκαυμένων καὶ τὸ πῦρ τὸ ἀλλότριον τοῦτο σπεῖρον ἐκεῖ ὅτι ἡγίασαν

Loquere ad filios Israël, et accipe ab eis virgas singulas per cognationes suas, a cunctis principibus tribuum, virgas duodecim, et uniuscujusque nomen superscribes virgae suae.

አሰስሉ ፡ ማዕጠንተ ፡ ዘብርት ፡ እምነ ፡ ማእከሎሙ ፡ ለእለ ፡ ውዕዩ ፡ ወዘንተ ፡ እሳተ ፡ ዘእምነ ፡ ባዕድ ፡ ዝርዎ ፡ ከሐ ፡ እስመ ፡ ተቀደሰ ፡ መዓጥንቲሆሙ ፡ ለእሉ ፡ ኃጥኣን ፡ በነፍሶሙ ።

אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

τὰ πυρεῖα τῶν ἁμαρτωλῶν τούτων ἐν ταῖς ψυχαῖς αὐτῶν καὶ ποίησον αὐτὰ λεπίδας ἐλατάς περίθεμα τῷ θυσιαστηρίῳ ὅτι προσηνέχθησαν ἔναντι κυρίου καὶ ἡγιάσθησαν καὶ ἐγένοντο εἰς σημεῖον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ

Nomen autem Aaron erit in tribu Levi, et una virga cunctas seorsum familias continebit :

ወግበሮሙ ፡ ሰሊዳተ ፡ ዘዝብጦ ፡ ወይኩን ፡ ለምግባረ ፡ ምሥዋዕ ፡ እስመ ፡ ቦአ ፡ ቅድመ ፡ እግዚአብሔር ፡ ወተቀደሰ ፡ ወኮነ ፡ ተአምረ ፡ ለደቂቀ ፡ እስራኤል ።

וַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מַחְתּ֣וֹת הַנְּחֹ֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַֽיְרַקְּע֖וּם צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ׃

καὶ ἔλαβεν Ελεαζαρ υἱὸς Ααρων τοῦ ἱερέως τὰ πυρεῖα τὰ χαλκᾶ ὅσα προσήνεγκαν οἱ κατακεκαυμένοι καὶ προσέθηκαν αὐτὰ περίθεμα τῷ θυσιαστηρίῳ

ponesque eas in tabernaculo foederis coram testimonio, ubi loquar ad te.

ወነሥአ ፡ እልዓዛር ፡ ወልደ ፡ አሮን ፡ ውእተ ፡ መዓጥንተ ፡ ዘብርት ፡ ኵ[ሎ] ፡ ዘአብኡ ፡ እለ ፡ ውዕዩ ፡ ወረሰይዎ ፡ ለምግባረ ፡ ምሥዋዕ ፤

זִכָּר֞וֹן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַ֠עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥יר קְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֙רַח֙ וְכַ֣עֲדָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה לֽוֹ׃ {פ}

μνημόσυνον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ ὅπως ἂν μὴ προσέλθῃ μηθεὶς ἀλλογενής ὃς οὐκ ἔστιν ἐκ τοῦ σπέρματος Ααρων ἐπιθεῖναι θυμίαμα ἔναντι κυρίου καὶ οὐκ ἔσται ὥσπερ Κορε καὶ ἡ ἐπισύστασις αὐτοῦ καθὰ ἐλάλησεν κύριος ἐν χειρὶ Μωυσῆ

Quem ex his elegero, germinabit virga ejus : et cohibebo a me querimonias filiorum Israël, quibus contra vos murmurant.

ተዝካረ ፡ ለደቂቀ ፡ እስራኤል ፡ ከመ ፡ አልቦ ፡ ዘይባእ ፡ ዘእምነ ፡ ባዕድ ፡ ዘመድ ፡ ዘኢኮነ ፡ እምነ ፡ ዘርአ ፡ አሮን ፡ ከመ ፡ ይደይ ፡ ዕጣነ ፡ ቅድመ ፡ እግዚአብሔር ፡ ወኢይኩን ፡ ከመ ፡ ቆሬ ፡ ወከመ ፡ ተቃውሞቱ ፡ በከመ ፡ ነበበ ፡ እግዚአብሔር ፡ በእደ ፡ ሙሴ ።

וַיִּלֹּ֜נוּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהֹוָֽה׃

καὶ ἐγόγγυσαν οἱ υἱοὶ Ισραηλ τῇ ἐπαύριον ἐπὶ Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγοντες ὑμεῖς ἀπεκτάγκατε τὸν λαὸν κυρίου

Locutusque est Moyses ad filios Israël : et dederunt ei omnes principes virgas per singulas tribus : fueruntque virgae duodecim absque virga Aaron.

ወበሳኒታ ፡ አንጐርጐሩ ፡ ደቂቀ ፡ እስራኤል ፡ ዲበ ፡ ሙሴ ፡ ወዲበ ፡ አሮን ፡ ወይቤልዎሙ ፡ አንትሙ ፡ ቀተልክምዎሙ ፡ ለሕዝበ ፡ እግዚአብሔር ።

וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּב֥וֹד יְהֹוָֽה׃

καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἐπισυστρέφεσθαι τὴν συναγωγὴν ἐπὶ Μωυσῆν καὶ Ααρων καὶ ὥρμησαν ἐπὶ τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ τήνδε ἐκάλυψεν αὐτὴν ἡ νεφέλη καὶ ὤφθη ἡ δόξα κυρίου

Quas cum posuisset Moyses coram Domino in tabernaculo testimonii,

ወኮነ ፡ ሶበ ፡ ተጋብኡ ፡ ትዕይንት ፡ ላዕለ ፡ ሙሴ ፡ ወአሮን ፡ ወሮድዎሙ ፡ ኀበ ፡ ደብተራ ፡ ዘመርጡል ፡ በጊዜሃ ፡ ከደና ፡ ደመና ፡ ወአስተርአየ ፡ ስብሐተ ፡ እግዚአብሔር ።

וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ {ס}

καὶ εἰσῆλθεν Μωυσῆς καὶ Ααρων κατὰ πρόσωπον τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου

sequenti die regressus invenit germinasse virgam Aaron in domo Levi : et turgentibus gemmis eruperant flores, qui, foliis dilatatis, in amygdalas deformati sunt.

ወቦኡ ፡ ሙሴ ፡ ወአሮን ፡ እንተ ፡ ኀበ ፡ ገጸ ፡ ደብተራ ፡ ዘመርጡል ።

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν καὶ Ααρων λέγων

Protulit ergo Moyses omnes virgas de conspectu Domini ad cunctos filios Israël : videruntque, et receperunt singuli virgas suas.

ወነበቦሙ ፡ እግዚአብሔር ፡ ለሙሴ ፡ ወለአሮን ፡ ወይቤሎሙ ፤

הֵרֹ֗מּוּ מִתּוֹךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃

ἐκχωρήσατε ἐκ μέσου τῆς συναγωγῆς ταύτης καὶ ἐξαναλώσω αὐτοὺς εἰς ἅπαξ καὶ ἔπεσον ἐπὶ πρόσωπον αὐτῶν

Dixitque Dominus ad Moysen : Refer virgam Aaron in tabernaculum testimonii, ut servetur ibi in signum rebellium filiorum Israël, et quiescant querelae eorum a me, ne moriantur.

ተገሐሡ ፡ እምነ ፡ ማእከላ ፡ ለዛቲ ፡ ትዕይንት ፡ ወአጥፍኦሙ ፡ በምዕር ፡ ወወድቁ ፡ በገጾሙ ።

וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּ֠ה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהוֹלֵ֧ךְ מְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃

καὶ εἶπεν Μωυσῆς πρὸς Ααρων λαβὲ τὸ πυρεῖον καὶ ἐπίθες ἐπ’ αὐτὸ πῦρ ἀπὸ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ ἐπίβαλε ἐπ’ αὐτὸ θυμίαμα καὶ ἀπένεγκε τὸ τάχος εἰς τὴν παρεμβολὴν καὶ ἐξίλασαι περὶ αὐτῶν ἐξῆλθεν γὰρ ὀργὴ ἀπὸ προσώπου κυρίου ἦρκται θραύειν τὸν λαόν

Fecitque Moyses sicut praeceperat Dominus.

ወይቤሎ ፡ ሙሴ ፡ ለአሮን ፡ ንሣእ ፡ ማዕጠንተ ፡ ወደይ ፡ ውስቴቱ ፡ እሳተ ፡ እምነ ፡ መሥዋዕት ፡ ወደይ ፡ ዲቤሁ ፡ ዕጣነ ፡ ወአብእ ፡ ፍጡነ ፡ ውስተ ፡ ትዕይንት ፡ ወአስተስሪ ፡ በእንቲአሆሙ ፡ እስመ ፡ ወድአ ፡ ወፅአ ፡ መንሱት ፡ እምቅድመ ፡ እግዚአብሔር ፡ ወአሐዘ ፡ ያጥፍኦሙ ፡ ለሕዝብ ።

וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רׇץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם׃

καὶ ἔλαβεν Ααρων καθάπερ ἐλάλησεν αὐτῷ Μωυσῆς καὶ ἔδραμεν εἰς τὴν συναγωγήν καὶ ἤδη ἐνῆρκτο ἡ θραῦσις ἐν τῷ λαῷ καὶ ἐπέβαλεν τὸ θυμίαμα καὶ ἐξιλάσατο περὶ τοῦ λαοῦ

Dixerunt autem filii Israël ad Moysen : Ecce consumpti sumus, omnes perivimus.

ወነሥኦ ፡ አሮን ፡ በከመ ፡ ይቤሎ ፡ ሙሴ ፡ ወሮጸ ፡ ፍጡነ ፡ ውስተ ፡ ትዕይንት ፡ ወወድአ ፡ አኀዘ ፡ ብድብድ ፡ ውስተ ፡ ሕዝብ ፡ ወወደየ ፡ ዕጣነ ፡ ወአስተስረየ ፡ በእንተ ፡ ሕዝብ ።

וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃

καὶ ἔστη ἀνὰ μέσον τῶν τεθνηκότων καὶ τῶν ζώντων καὶ ἐκόπασεν ἡ θραῦσις

Quicumque accedit ad tabernaculum Domini, moritur. Num usque ad internecionem cuncti delendi sumus ?

ወቆመ ፡ ማእከለ ፡ ምውታን ፡ ወማእከለ ፡ ሕያዋን ፡ ወኀደገ ፡ ብድብድ ። ወኮኑ ፡ እለ ፡ ሞቱ ፡ በብድብድ ፡ እልፍ ፡ ወአርብዓ ፡ ምእት ፡ ወሰብዐቱ ፡ ምእት ፡ ዘእንበለ ፡ እለ ፡ ሞቱ ፡ በእንተ ፡ ቆሬ ። ወገብአ ፡ አሮን ፡ ኀበ ፡ ሙሴ ፡ ወኀበ ፡ ኆኅተ ፡ ደብተራ ፡ ዘመርጡል ፡ ወኀደገ ፡ ብድብድ ። ወነበቦ ፡ እግዚአብሔር ፡ ለሙሴ ፡ ወይቤሎ ፤ ንግሮሙ ፡ ለደቂቀ ፡ እስራኤል ፡ ወንሣእ ፡ በኀቤሆሙ ፡ በትረ ፡ ለለ ፡ አብያተ ፡ አበዊሆሙ ፡ እምኀበ ፡ ኵሉ ፡ መላእክቲሆሙ ፡ ዘአብያተ ፡ አበዊሆሙ ፡ ዐሥሩ ፡ ወክልኤ ፡ አብታረ ፡ ወለለ ፡ አሐዱ ፡ ጸሐፍ ፡ ስሞ ፡ ውስተ ፡ በትሩ ። ወጸሐፍ ፡ ስሞ ፡ ለአሮን ፡ ውስተ ፡ በትረ ፡ ሌዊ ፡ እስመ ፡ ለለ ፡ ሕዝበ ፡ አብያተ ፡ አበዊሆሙ ፡ አሐተ ፡ በትረ ፡ ይሁቡ ። ወታነብሮን ፡ ውስተ ፡ ደብተራ ፡ ዘመርጡል ፡ ቅድመ ፡ መርጡል ፡ በዘ ፡ ቦቱ ፡ ኣስተርኢ ፡ ለከ ፡ በህየ ። ወዝክቱ ፡ ብእሲ ፡ ዘአነ ፡ ኀረይክዎ ፡ ትሠርጽ ፡ በትሩ ፡ ወአሰስል ፡ እምኔከ ፡ ነጐርጓሮሙ ፡ ለደቂቀ ፡ እስራኤል ፡ ኵሉ ፡ ዘያንጐረጕሩ ፡ እሙንቱ ፡ በላዕሌክሙ ። ወነገሮሙ ፡ ሙሴ ፡ ለደቂቀ ፡ እስራኤል ፡ ወወሀብዎ ፡ ኵሎሙ ፡ መላእክቲሆሙ ፡ በትረ ፤ ለአሐዱ ፡ መልአክ ፡ ወለለ ፡ መልአክ ፡ በትር ፡ ዘዘ ፡ አብያተ ፡ አበዊሆሙ ፡ ዐሥሩ ፡ ወክልኤ ፡ አብትር ፡ ወበትረ ፡ አሮን ፡ ማእከለ ፡ አብትሪሆሙ ። ወአንበሮን ፡ ሙሴ ፡ ለውእቶን ፡ አብትር ፡ ቅድመ ፡ እግዚአብሔር ፡ ውስተ ፡ ደብተራ ፡ ዘመርጡል ። ወኮነ ፡ በሳኒታ ፡ ወቦኡ ፡ ሙሴ ፡ ወአሮን ፡ ውስተ ፡ ደብተራ ፡ ዘመርጡል ፡ ወናሁ ፡ ሰረጸት ፡ በትሩ ፡ ለአሮን ፡ እንተ ፡ ቤተ ፡ ሌዊ ፡ ወአውጽአት ፡ ቈጽለ ፡ ወጸገየት ፡ ጽጌ ፡ ወፈርየት ፡ ከርካዕ ። ወአውጽኦን ፡ ሙሴ ፡ ለኵሎን ፡ አብትሪሆሙ ፡ እምቅድመ ፡ እግዚአብሔር ፡ ኀበ ፡ ኵሉ ፡ ደቂቀ ፡ እስራኤል ፡ ወርእዩ ፡ ወነሥአ ፡ አሐዱ ፡ አሐዱ ፡ በትሮ ። ወይቤሎ ፡ እግዚአብሔር ፡ ለሙሴ ፡ አንብር ፡ በትሮ ፡ ለአሮን ፡ ቅድመ ፡ መርጡል ፡ ከመ ፡ ትትዐቀብ ፡ ለትእምርት ፡ ለደቂቆሙ ፡ ለእለ ፡ አልቦሙ ፡ መስማዕተ ፡ ወይትኀደግ ፡ ነጐርጓሮሙ ፡ እምላዕሌየ ፡ ከመ ፡ ኢይሙቱ ። ወገብሩ ፡ ሙሴ ፡ ወአሮን ፡ ኵሎ ፡ ዘአዘዞ ፡ እግዚአብሔር ፡ ለሙሴ ፡ ከማሁ ፡ ገብሩ ። ወይቤልዎ ፡ ደቂቀ ፡ እስራኤል ፡ ለሙሴ ፡ ናሁ ፡ ተወዳእነ ፡ ወንትሐጐል ፡ እንዘ ፡ ነሐልቅ ። እስመ ፡ ኵሉ ፡ ዘገሰሰ ፡ ደብተራሁ ፡ ለእግዚአብሔር ፡ ይመውት ፤ ለተገምሮኑ ፡ እንከ ፡ ንመውት ።

וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח׃

καὶ ἐγένοντο οἱ τεθνηκότες ἐν τῇ θραύσει τέσσαρες καὶ δέκα χιλιάδες καὶ ἑπτακόσιοι χωρὶς τῶν τεθνηκότων ἕνεκεν Κορε

וַיָּ֤שׇׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ {פ}

καὶ ἐπέστρεψεν Ααρων πρὸς Μωυσῆν ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς τοῦ μαρτυρίου καὶ ἐκόπασεν ἡ θραῦσις

וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

καὶ ἐλάλησεν κύριος πρὸς Μωυσῆν λέγων

דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כׇּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת־שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ׃

λάλησον τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ λαβὲ παρ’ αὐτῶν ῥάβδον ῥάβδον κατ’ οἴκους πατριῶν παρὰ πάντων τῶν ἀρχόντων αὐτῶν κατ’ οἴκους πατριῶν αὐτῶν δώδεκα ῥάβδους καὶ ἑκάστου τὸ ὄνομα αὐτοῦ ἐπίγραψον ἐπὶ τῆς ῥάβδου αὐτοῦ

וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבוֹתָֽם׃

καὶ τὸ ὄνομα Ααρων ἐπίγραψον ἐπὶ τῆς ῥάβδου Λευι ἔστιν γὰρ ῥάβδος μία κατὰ φυλὴν οἴκου πατριῶν αὐτῶν δώσουσιν

וְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃

καὶ θήσεις αὐτὰς ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου κατέναντι τοῦ μαρτυρίου ἐν οἷς γνωσθήσομαί σοι ἐκεῖ

וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־בּ֖וֹ מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־תְּלֻנּוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם מַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם׃

καὶ ἔσται ὁ ἄνθρωπος ὃν ἐὰν ἐκλέξωμαι αὐτόν ἡ ῥάβδος αὐτοῦ ἐκβλαστήσει καὶ περιελῶ ἀπ’ ἐμοῦ τὸν γογγυσμὸν τῶν υἱῶν Ισραηλ ἃ αὐτοὶ γογγύζουσιν ἐφ’ ὑμῖν

וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו׀כׇּֽל־נְשִׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם׃

καὶ ἐλάλησεν Μωυσῆς τοῖς υἱοῖς Ισραηλ καὶ ἔδωκαν αὐτῷ πάντες οἱ ἄρχοντες αὐτῶν ῥάβδον τῷ ἄρχοντι τῷ ἑνὶ ῥάβδον κατὰ ἄρχοντα κατ’ οἴκους πατριῶν αὐτῶν δώδεκα ῥάβδους καὶ ἡ ῥάβδος Ααρων ἀνὰ μέσον τῶν ῥάβδων αὐτῶν

וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת׃

καὶ ἀπέθηκεν Μωυσῆς τὰς ῥάβδους ἔναντι κυρίου ἐν τῇ σκηνῇ τοῦ μαρτυρίου

וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃

καὶ ἐγένετο τῇ ἐπαύριον καὶ εἰσῆλθεν Μωυσῆς καὶ Ααρων εἰς τὴν σκηνὴν τοῦ μαρτυρίου καὶ ἰδοὺ ἐβλάστησεν ἡ ῥάβδος Ααρων εἰς οἶκον Λευι καὶ ἐξήνεγκεν βλαστὸν καὶ ἐξήνθησεν ἄνθη καὶ ἐβλάστησεν κάρυα

וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת־כׇּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ {פ}

καὶ ἐξήνεγκεν Μωυσῆς πάσας τὰς ῥάβδους ἀπὸ προσώπου κυρίου πρὸς πάντας υἱοὺς Ισραηλ καὶ εἶδον καὶ ἔλαβον ἕκαστος τὴν ῥάβδον αὐτοῦ

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃

καὶ εἶπεν κύριος πρὸς Μωυσῆν ἀπόθες τὴν ῥάβδον Ααρων ἐνώπιον τῶν μαρτυρίων εἰς διατήρησιν σημεῖον τοῖς υἱοῖς τῶν ἀνηκόων καὶ παυσάσθω ὁ γογγυσμὸς αὐτῶν ἀπ’ ἐμοῦ καὶ οὐ μὴ ἀποθάνωσιν

וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֹת֖וֹ כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ {פ}

καὶ ἐποίησεν Μωυσῆς καὶ Ααρων καθὰ συνέταξεν κύριος τῷ Μωυσῇ οὕτως ἐποίησαν

וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ׃

καὶ εἶπαν οἱ υἱοὶ Ισραηλ πρὸς Μωυσῆν λέγοντες ἰδοὺ ἐξανηλώμεθα ἀπολώλαμεν παρανηλώμεθα

כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב׀הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃ {ס}

πᾶς ὁ ἁπτόμενος τῆς σκηνῆς κυρίου ἀποθνῄσκει ἕως εἰς τέλος ἀποθάνωμεν